כי תישא

וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת-כְּבֹדֶֽךָ: {יט} וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַֽעֲבִ֤יר כָּל-טוּבִי֙ עַל-פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִי בְשֵׁ֛ם יְהוָֹ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת-אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִֽחַמְתִּ֖י אֶת-אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם: {כ} וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת-פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא-יִרְאַ֥נִי הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי: {כא} וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל-הַצּֽוּר: {כב} וְהָיָה֙ בַּֽעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד-עָבְרִֽי: {כג} וַֽהֲסִרֹתִי֙ אֶת-כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת-אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵֽרָאֽוּ: (פ)

  הבנה פשוטה - כאילו קיימת ירידה בדרגת הנבואה של משה ש"ראה" את השם פנים אל פנים זאת אומרת הכיר את הפנימיות  וכעת רואה רק את אחורי.  לדעתי לא מדובר כאן על משה אלא על 2 המצבים הרוחניים באופן כללי: מצב של נבואה חיה כשיש את הקשר החי עם הפנימיות ומצב של הסתר פנים כשהקשר הנשאר הוא עם התורה העוברת במסורת.