28.9/15 חג סוכות שמח!
היהדות היא דת של שם המפורש יוד ה-י וא-ו ה-י.
שם, המוסתר מאיתנו, המוכתר בכתר מיסטי של סוד וחרדה. למה? ברגע שאני פונה לריבונו של עולם בשם, נוצר הקשר בינינו, גם כשאני חכם, גם כשאני גולם, צדיק או רשע. מהי המשמעות של הפנייה אליו בשמות השונים? הרי הוא לא משתנה!מי המשתנה? - אני. כשאני פונה אליו בשם א-דוני, הכוונה שאני מכיר אותו דרך העבודה המעשית בעולם הגשמי. וכשאני פונה לאל שדי הכוונה היא שהעולם בו אני פונה אליו משתנה ומתעדכן, ואני מודע לשינויים שהם ההקשר של העבודה שלי בעולם. כשאני פונה אליו בשם המפורש, אני פונה אליו מתוך הקשר עם המציאות כולה, כל עשרת הספירות ('- כתר, חכמה, ה- בינה, ו- חסד גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד וה- מלכות), יתרה מזאת אני פונה אליו מתוך מודעות לעולם המתוקן. מה ההבדל בין העולם שלנו לעולם הבא? בעולם הזה מברכים על הטוב ועל הרע אומרים ברוך דיין אמת. בעולם המתוקן מברכים על כל פרט מן המציאות. שם המפורש הוא שם של השלמות אשר קיימת בלבם של אותם הצדיקים שהכחידו לגמרי את הכעס. הם שלמים עם העולם ולא כועסים. אז ניתן לומר י-וד-ה-י וא-ו ה-י וזה קורה בסוכות. ארבעת המינים מעולם הצומח מתקשרים לארבע אותיות של השם ולארבעה סוגים של בני עם הקודש (צדיקים, חכמים, אנשי מעשה, רשעים). מה עושה הצדיק של השם המפורש? הוא מקבל אותם. הוא לא כועס על זה שערבה היא לא אתרוג ועל זה שלולב הוא לא הדסים. הוא מקבל את המציאות, גם את ששת כיווני העולם בלבו ושמח בסוכה המקיפה אותו מכל הכיוונים (ולא דואג על כך שהיא שלמה בכך שהיא לא מושלמת).
שם, המוסתר מאיתנו, המוכתר בכתר מיסטי של סוד וחרדה. למה? ברגע שאני פונה לריבונו של עולם בשם, נוצר הקשר בינינו, גם כשאני חכם, גם כשאני גולם, צדיק או רשע. מהי המשמעות של הפנייה אליו בשמות השונים? הרי הוא לא משתנה!מי המשתנה? - אני. כשאני פונה אליו בשם א-דוני, הכוונה שאני מכיר אותו דרך העבודה המעשית בעולם הגשמי. וכשאני פונה לאל שדי הכוונה היא שהעולם בו אני פונה אליו משתנה ומתעדכן, ואני מודע לשינויים שהם ההקשר של העבודה שלי בעולם. כשאני פונה אליו בשם המפורש, אני פונה אליו מתוך הקשר עם המציאות כולה, כל עשרת הספירות ('- כתר, חכמה, ה- בינה, ו- חסד גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד וה- מלכות), יתרה מזאת אני פונה אליו מתוך מודעות לעולם המתוקן. מה ההבדל בין העולם שלנו לעולם הבא? בעולם הזה מברכים על הטוב ועל הרע אומרים ברוך דיין אמת. בעולם המתוקן מברכים על כל פרט מן המציאות. שם המפורש הוא שם של השלמות אשר קיימת בלבם של אותם הצדיקים שהכחידו לגמרי את הכעס. הם שלמים עם העולם ולא כועסים. אז ניתן לומר י-וד-ה-י וא-ו ה-י וזה קורה בסוכות. ארבעת המינים מעולם הצומח מתקשרים לארבע אותיות של השם ולארבעה סוגים של בני עם הקודש (צדיקים, חכמים, אנשי מעשה, רשעים). מה עושה הצדיק של השם המפורש? הוא מקבל אותם. הוא לא כועס על זה שערבה היא לא אתרוג ועל זה שלולב הוא לא הדסים. הוא מקבל את המציאות, גם את ששת כיווני העולם בלבו ושמח בסוכה המקיפה אותו מכל הכיוונים (ולא דואג על כך שהיא שלמה בכך שהיא לא מושלמת).
