מצורה

סוד הנגעים מסקרן ומדהים אותי כל פעם מחדש. עניין זה חשוב לי במיוחד כי מתקשר לתפקידי כרופא. 

אני רואה ביום יום איך מצב הנפש של אדם משפיע על מצב העור שלו ויחד עם זאת לפעמים אנשים "רגילים" וטובים חוטפים נגעים נוראיים. איפה הצדק?  - כנראה בפרשה. 

  נגעים בעור הם ביטוי בפגם של האיזון בין חסד לגבורה, התגברות הדינים. דבר זה קשור גם ללשון הרע ותיכף אסביר למה.   

  אני רואה אנשים הנפגעים בעור סובלים מכעס עצור, משהו שקשה להם לבטא וגם לפעמים קשה להודות בבעיה. הכעס נמצא בפנים, בלא מודע, לפעמים "נחשולים של לבה" מראים את עצמם דרך הנגעים. 

הכעס לעיתים מתיישב בנשמות נעלות הקשורות לצד שמאל של אילן החיים, לדין, לאמת, לצדק.  לנשמות אלו יש קשר טבעי עם הנבואה כי הנבואה היא דוברת אמת שמימית ומוחלטת, רואה ב"תחלת השמיים", שם הרחמים סמויים מן העין והבל פי המלאכים שורף את האנשים אלא אם ישכילו כמשה לאחוז בכלל ישראל, בשכינה, ב"איידיש קייט", בהלכה שהיא דין ארצי כולו רחמים. לא בכדי פתיל תחלת פותח שער רוח הקודש והוא -דין  לעומת  פתיל לבן מתקשר לחסד ורחמים. 

לשון הרע נובע מהמצב שאדם דובר אמת על חברו, אמת רעה שכדאי היה להסתירה, לעטוף בתלית של רחמים. גם ללשון הרע יש מקור בנשמות הנקשרות לנבואה - ראה גיחזי, תלמיד של אלישע, ראה מריים הנביאה הצדקת שלקו בצרעת. 

מריים כאן מהווה דוגמה בולטת ביותר, הריי כשדברה על משה, היא ביטאה את האמת החשובה של נשמתה -דאגה לשלום בית ולכבוד של אשתו של מה רבינו- מה שעשתה כל ימייה ממצריים ועד כה. אנחנו רואים שהאמת יכולה להיות שקרית ורק השכינה חותמת את העולם בחתימה הילכתית ללא נגעים.  

פרשת שמיני

בפרשה- 4 מוקדים: 1- קרבנות מילויים והשראת שכינה / נבואה על כלל ישראל אחרי הקרבנות  2- מוות של נדב ואביהו   3- דיני טומאה וטהרה לאכילה 4- פרה אדומה

קודם כל נתמקד במותם של נדב ואביהו, שני צדיקים שאנחנו מצווים לבכותם. מספר מקורות מתארים, מה הייתה טעותם האנושה ואנחנו נראה שכולם ממקור אחד באו.  רשי אומר מפי רבי אליעזר: הורו הלכה לפני רבם.  זוהר כותב: הקריבו כשהם לא נשואים או בעוון אהרון או כי היו שתויי יין והקריבו אשר ה לא ציווה.  נדב ואביהו הלכו אחרי צו של הרוח שמשכה אותם אל מותם. התורה מעידה עליהם שהם היו צדיקים גמורים לכן אין לשוב שהייתה כוונתם למרוד ולעשות נגד רצון השם. הם נישאו על כנפי רוח שהייתה לא ממקור כלל ישראל, לא מהשכינה שהיא גם הנשמה הכללית של עמינו וגם ההלכה של משה. לא היו נשואים כי בקשר הזוגי היחס בין גבר לאשה והא גם משקף את היחס בין הפרט לבין הכלל (השכינה וההלכה). היו שתויי יין כי השכינה וההלכה ניזונים ממקור השכל הקדוש. היין מחבר בין האנשים ברמת הרגש אך השכינה זה לא סתם ישיבה בצוותא.  השכינה היא המלכה שתובעת את חוקיה והאיחוד בין הנשמות הוא יותר הילכתי והתנהגותי מאשר רגשי. 

למה יעקב פגש את המלאך?

יעקוב חזר לבדו בשביל לקחת פחים קטנים .  מה זה פחים קטנים? - זה העולם הגשמי.   ברגע שיעקב הולך אחרי גשמיות אף במטרה לקודש, הוא מיד נתקל במלאך של גשמיות (שהיא סופית ובעלת גבול), מלאכו של עשו, מלאך המוות.

יראה

 ליקוטי מוהר"ן פרק כב

  בחינת תפילת ה הוא בחינת קודם הבריאה ...  על כן אין מי שיזכה לזה כי אם מי שהוא בבחינת אין  דהינו שהוא עניו באמת ומבטל עצמו לגמרי בתכלית הביטול, כאילו אינו עולם, עד שנכלל באין סוף ששם הוא בחינת תפילת ה. והכוונה של הרב שיש דרגת קיום התפילה תרם כמטרם הבריאה כשלא היו נפרדים לכן כולם כאחד, מעל שורש הנשמות במקור של שם בן 4. לכן נקרא תפילת ה(שם). וכל מי שמתפלל על חברו נענה תחילה (מהמקור הזה) טרם הפירוד.  אדם מבוותר על האגו רק על ידי התעלות למקום הגבוה של הייחוד. הרב קורה לעולם האין סוף מאמר שלם ולעולם הנברא קורה חצי מאמר. איך מגיעים לקשר עם העולם העליון? לברי הרב על ידי ייראה ותפילה. ולדברי הרב: עיקר שלמות השמחה הוא על ידי ייראה.

יראה - זה מצב של מודעות עצמית מתוך מודעות על חיסרון והריחוק מהאין סוף (לכן עם ישראל התרחק מהמעשה מתן תורה הנגלה מהר סיני).  הצד השני של המודעות על חיסרון הוא התפילה  כי עיקר משמעותה היא לא בקשת השלמת חסרון אלא שעיקר משמעות התפילה היא עצם מודעות לחסרון ודרך זה מודעות עצמית והיכולת להיכלל בקדושה בהשגה עליונה. אין יכולת להכיל את החיסרון בלי השמחה  כי השמחה היא סימן לוויתור על האגו הנפרד ועל רצון לקבל לעצמי. כי מי שרוצה לקבל לא יקבל.  מי שנפשו שוחה בנהר הזמן ומבוטלת ונכללת בייחוד יבורך. 

תפילה

כשמתפללים חשוב להתכוון שלכל מילה יש את המשמעות הרבה יותר גדולה מסתם משמעות המילים.

לא אומר משמעות אין סופית- כל דבר נברא הוא סופי  אך משמעות גדולה מאוד. 

אדוני אלוהים

על הנביאים הראשונים אנחנו יודעים מעט אדם ונוח  לא השאירו אחריהם ספרים אישיים .  הסיפור  בדרך כלל מתמקד בקורות חייהם ולא בנבואתם.  ראשון הנביאים שניתן ללמוד ממנו הוא אברהם. בפרשת לך לך פזורים רמזים רבים אך אני אתמקד בפרטים החשובים מבחינה רעיונית : שמות האל הנזכרים בפרשה. 

1- הפולחן הנבואי הכולל ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה. זאת אומרת,  קרבן ואחר כך קריאה בשם המפורש. אנחנו רואים את זה בהמשך אצל כל האבות וגם בעם ישראל ב-3 רגלים כשכולם באים לירושלים: ולא יראה את פני ה ריקם  איש כמתנתן ידו..  

אזכיר כמבוא ששמות של ה'  הם למעשה מתארים את מצבי תודעה של הפונה אל האין סוף כי מהות של ה לא נכללת במילים תמונות או סמלים אחרים. כש אנחנו אומרים האל הגיבור - הכוונה לגבורה שלנו ושל עם ישראל ושל העולם כולו כתכונה אוניברסלית באותתה המידה שהיא משותפת במעמד הנוכחי של התפילה או חוויה רוחנית אחרת. 

מה זה יהוה?  זה מצב תודעה של קשר שלם עם כל המציעות בלי כעס על החיסרון, מתוך ידיעה שבכל דבר יש את המוחין, את המידות ואת המעשה: כל ה10 ספירות המשתקפות בשם הקדוש הזה. השלמה והשלמות לוקחים בחשבון את הזמן ששומר בו את סוד התיקון הכללי:  הכל יתוקן כולם יתוקנו בגלגול זה או אחר. הכל לטובה והכל טוב כש מתקנים את חטא הדעת טוב ורע ומגיעים לעולם הסכר.

שם יהוה מופיע בפרשה בחלקים הקשורים לארץ כנען, הריי הארץ היא ביטוי לסכר והתיקון האחרון. ארץ היא הרצון (כתר) לשמו נברא העולם (קשור איכשהו לראיון להיטיב עם הבריאות) והמלכות - ההגשמה והמעשה. 

אל עליון קונה שמיים וארץ.  קונה!  ....  העולם הגשמי הוא לא מחויב מציאות. זה כמו בגד שאתה קונה אותו בחנות. אל עליון שולט בכל סוגי המציאות, גם במציאות שמתכחשת לו, זה אל של אברהם ושל מלכיצדק (שם בן נוח), של כל הגויים.

אדני יהוה  מופיע בדיון עם האין סוף על המצווה: פריה ורבייה.   אדני זה השם כשהאדם נמצא במצב תודעה המעשי ומקבל עול מלכות שמיים.  זה שם של עשיית המצוות. הצירוף אומר שאני מתחבר לעולם הסכר והתיקון והשלמות בלי כעס דרך עשיית המצוות.

אל שדי מוזכר כשצריך לעשות את התיקון (ברית מילה): אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים. ושינוי שם: ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם.      שדי זו מצב תודעה של ספירת יסוד שהיא  להיות מחובר למציאות הזורמת ומשתנה וכך משתנה גם הביטוי הרלוונטי של רצון האל. בזכות הרלוונטיות וההבנה של חכמת הכאן ועכשיו איש היסוד יוסף נהיה לאיש מצליח בכל.

וכשהאל מפרש את הברית  מופיע של אלוהים שהוא מצב תודעה של בינה:  הידע הקדוש. 

כשאנחנו אומרים אדוני הוא האלוהים  הכוונה היא שדרך עשיית המצוות אנחנו מקבלים את היידע הקדוש, את האור של קבלת הסודות הנשגבים של הקב"ה - מתנה לאנשי אמת הנאמנים לאמת של כמה, אמת של מוסר והרגש ואמת של ההלכה שהיא השכינה, המלכה איומה כמגדלות. 

   שבוע טוב !  

בשביל מה לשמור מצוות?

.בשביל להיות מחובר לפנימיות של עם ישראל