יעקוב חזר לבדו בשביל לקחת פחים קטנים . מה זה פחים קטנים? - זה העולם הגשמי. ברגע שיעקב הולך אחרי גשמיות אף במטרה לקודש, הוא מיד נתקל במלאך של גשמיות (שהיא סופית ובעלת גבול), מלאכו של עשו, מלאך המוות.
суббота, 28 ноября 2015 г.
יראה
ליקוטי מוהר"ן פרק כב
בחינת תפילת ה הוא בחינת קודם הבריאה ... על כן אין מי שיזכה לזה כי אם מי שהוא בבחינת אין דהינו שהוא עניו באמת ומבטל עצמו לגמרי בתכלית הביטול, כאילו אינו עולם, עד שנכלל באין סוף ששם הוא בחינת תפילת ה. והכוונה של הרב שיש דרגת קיום התפילה תרם כמטרם הבריאה כשלא היו נפרדים לכן כולם כאחד, מעל שורש הנשמות במקור של שם בן 4. לכן נקרא תפילת ה(שם). וכל מי שמתפלל על חברו נענה תחילה (מהמקור הזה) טרם הפירוד. אדם מבוותר על האגו רק על ידי התעלות למקום הגבוה של הייחוד. הרב קורה לעולם האין סוף מאמר שלם ולעולם הנברא קורה חצי מאמר. איך מגיעים לקשר עם העולם העליון? לברי הרב על ידי ייראה ותפילה. ולדברי הרב: עיקר שלמות השמחה הוא על ידי ייראה.
יראה - זה מצב של מודעות עצמית מתוך מודעות על חיסרון והריחוק מהאין סוף (לכן עם ישראל התרחק מהמעשה מתן תורה הנגלה מהר סיני). הצד השני של המודעות על חיסרון הוא התפילה כי עיקר משמעותה היא לא בקשת השלמת חסרון אלא שעיקר משמעות התפילה היא עצם מודעות לחסרון ודרך זה מודעות עצמית והיכולת להיכלל בקדושה בהשגה עליונה. אין יכולת להכיל את החיסרון בלי השמחה כי השמחה היא סימן לוויתור על האגו הנפרד ועל רצון לקבל לעצמי. כי מי שרוצה לקבל לא יקבל. מי שנפשו שוחה בנהר הזמן ומבוטלת ונכללת בייחוד יבורך.
четверг, 19 ноября 2015 г.
תפילה
כשמתפללים חשוב להתכוון שלכל מילה יש את המשמעות הרבה יותר גדולה מסתם משמעות המילים.
לא אומר משמעות אין סופית- כל דבר נברא הוא סופי אך משמעות גדולה מאוד.
суббота, 24 октября 2015 г.
אדוני אלוהים
על הנביאים הראשונים אנחנו יודעים מעט אדם ונוח לא השאירו אחריהם ספרים אישיים . הסיפור בדרך כלל מתמקד בקורות חייהם ולא בנבואתם. ראשון הנביאים שניתן ללמוד ממנו הוא אברהם. בפרשת לך לך פזורים רמזים רבים אך אני אתמקד בפרטים החשובים מבחינה רעיונית : שמות האל הנזכרים בפרשה.
1- הפולחן הנבואי הכולל ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה. זאת אומרת, קרבן ואחר כך קריאה בשם המפורש. אנחנו רואים את זה בהמשך אצל כל האבות וגם בעם ישראל ב-3 רגלים כשכולם באים לירושלים: ולא יראה את פני ה ריקם איש כמתנתן ידו..
אזכיר כמבוא ששמות של ה' הם למעשה מתארים את מצבי תודעה של הפונה אל האין סוף כי מהות של ה לא נכללת במילים תמונות או סמלים אחרים. כש אנחנו אומרים האל הגיבור - הכוונה לגבורה שלנו ושל עם ישראל ושל העולם כולו כתכונה אוניברסלית באותתה המידה שהיא משותפת במעמד הנוכחי של התפילה או חוויה רוחנית אחרת.
מה זה יהוה? זה מצב תודעה של קשר שלם עם כל המציעות בלי כעס על החיסרון, מתוך ידיעה שבכל דבר יש את המוחין, את המידות ואת המעשה: כל ה10 ספירות המשתקפות בשם הקדוש הזה. השלמה והשלמות לוקחים בחשבון את הזמן ששומר בו את סוד התיקון הכללי: הכל יתוקן כולם יתוקנו בגלגול זה או אחר. הכל לטובה והכל טוב כש מתקנים את חטא הדעת טוב ורע ומגיעים לעולם הסכר.
שם יהוה מופיע בפרשה בחלקים הקשורים לארץ כנען, הריי הארץ היא ביטוי לסכר והתיקון האחרון. ארץ היא הרצון (כתר) לשמו נברא העולם (קשור איכשהו לראיון להיטיב עם הבריאות) והמלכות - ההגשמה והמעשה.
אל עליון קונה שמיים וארץ. קונה! .... העולם הגשמי הוא לא מחויב מציאות. זה כמו בגד שאתה קונה אותו בחנות. אל עליון שולט בכל סוגי המציאות, גם במציאות שמתכחשת לו, זה אל של אברהם ושל מלכיצדק (שם בן נוח), של כל הגויים.
אדני יהוה מופיע בדיון עם האין סוף על המצווה: פריה ורבייה. אדני זה השם כשהאדם נמצא במצב תודעה המעשי ומקבל עול מלכות שמיים. זה שם של עשיית המצוות. הצירוף אומר שאני מתחבר לעולם הסכר והתיקון והשלמות בלי כעס דרך עשיית המצוות.
אל שדי מוזכר כשצריך לעשות את התיקון (ברית מילה): אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים. ושינוי שם: ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם. שדי זו מצב תודעה של ספירת יסוד שהיא להיות מחובר למציאות הזורמת ומשתנה וכך משתנה גם הביטוי הרלוונטי של רצון האל. בזכות הרלוונטיות וההבנה של חכמת הכאן ועכשיו איש היסוד יוסף נהיה לאיש מצליח בכל.
וכשהאל מפרש את הברית מופיע של אלוהים שהוא מצב תודעה של בינה: הידע הקדוש.
כשאנחנו אומרים אדוני הוא האלוהים הכוונה היא שדרך עשיית המצוות אנחנו מקבלים את היידע הקדוש, את האור של קבלת הסודות הנשגבים של הקב"ה - מתנה לאנשי אמת הנאמנים לאמת של כמה, אמת של מוסר והרגש ואמת של ההלכה שהיא השכינה, המלכה איומה כמגדלות.
שבוע טוב !
четверг, 15 октября 2015 г.
пятница, 9 октября 2015 г.
כי תישא
וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת-כְּבֹדֶֽךָ: {יט} וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַֽעֲבִ֤יר כָּל-טוּבִי֙ עַל-פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִי בְשֵׁ֛ם יְהוָֹ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת-אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִֽחַמְתִּ֖י אֶת-אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם: {כ} וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת-פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא-יִרְאַ֥נִי הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי: {כא} וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל-הַצּֽוּר: {כב} וְהָיָה֙ בַּֽעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד-עָבְרִֽי: {כג} וַֽהֲסִרֹתִי֙ אֶת-כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת-אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵֽרָאֽוּ: (פ)
הבנה פשוטה - כאילו קיימת ירידה בדרגת הנבואה של משה ש"ראה" את השם פנים אל פנים זאת אומרת הכיר את הפנימיות וכעת רואה רק את אחורי. לדעתי לא מדובר כאן על משה אלא על 2 המצבים הרוחניים באופן כללי: מצב של נבואה חיה כשיש את הקשר החי עם הפנימיות ומצב של הסתר פנים כשהקשר הנשאר הוא עם התורה העוברת במסורת.
четверг, 1 октября 2015 г.
כוונות של 4 מינים
לאיזה חג אחר יש את ההתקשרות לשם השם בשמחה גדולה כמו בחג (סוכות)!
לא בכדי יונה בן אמיתי התנבא בסוכות, מתוך קשר ואהבה לעם ישראל,עם הנבואה.
שם יוד--ה-י ו-או ה-י זה10 ספירות, 10 מימדים. המימדים האלה קיימים בנפש וגם בעולם.
נענוע של 4 מינים. 1- לדרום (ספירת חסד בלב שלנו ובעולם): אני מתקשר לעם ישראל בחסד שבלבי ובעולם של השם.
2- צפון: אני מוצא את הגבורה שבלבי ובעולם של השם ומחברה לגבורה של עמי ישראל!
3- מזרח: אני מתקשר למידות הטובות של לבי ושל עמי ישראל, עם של השם המפורש!
4- נצח (למעל): אני מתקשר למיימד הנצחי והאישיותי שבנשמתי הקשור למיימד הנצחי של עם של השם המפורש!
5- למתה (הוד): אני מתקשר לאיך שהנשמה שלי מתקשרת להד של אישיותי בחלל העולם, לפרסום של מעשיי שלשם שמיים הנכללים בכבוד השם והוא- הנשמה השיתופית של עם השם.
6- יסוד- מערב: מה שהשם נתן לי לעשות בעולם המשתנה כל רגע, השליחות שלי המתקשרת לשליחות של עם הקודש שיש בו 4 סוגים של בני אדם, 4 אותיות של השם המפורש.
חג שמח!
Подписаться на:
Сообщения (Atom)